מסתבר שזה די קשה להתחיל בלוג – אז כמו בנחל היהודיה – הגיע הזמן לקפוץ למים.

 

בעצם כשחושבים על זה, גם ההיכרות שלי עם שיטת האיזון של ד"ר טאן הייתה מעין קפיצה למים. שמעתי על הסדנאות של אילן מגדלי עוד בזמן לימודי, ב"מירב", אבל חשבתי שכדאי לגמור קודם את מסלול הלימודים הרגיל. כשנה לאחר סיום הלימודים נזכרתי בסדנאות, ונרשמתי לסדנת סוף שבוע של אילן. היה מרתק, ובעיקר – גרם לי לרצות לנסות מיד את מה שלמדתי.

 

למחרת היום, הגיע אלי מטופל אתגרי במיוחד – אבא שלי. הוא סבל כבר שנים משיגרון באצבעות הידיים, שמנע ממנו ליישר את האצבעות או לאגרף אותן עד הסוף, וכן גרם לו לכאבים. מדי שנה הוא נהג לקבל זריקת סטרואידים לאחת מכפות הידיים, ובשנה שלאחריה ליד השנייה. באחת הידיים כבר התפתחה לו מעין ציסטה כתגובה לזריקות.