היי שרית,

מדרך תיאורך את הרקע להתלבטות שלך עולה כי בבסיס הקונפליקט הפנימי, נמצאת השוואה בין מצב של התלהבות, שליוותה אותך בעת לימודייך הקודמים - לבין המצב נכון לרגע זה, בו את חשה שהקורס נכון לך, ואולם ההתלהבות חסרה. התלהבות היא מצב רגשי המאפיין את האיכות אש במפגש שלה עם איכות עץ. (בשפה העברית את יכולה לראות את זה במילה להבה, הספונה בתוך המילה התלהבות). 

סיבות לחסך ברגש התלהבות יכולות להיות רבות. בתוך סיבות אלה ולפני הכל - אותו משבר שעברת, ושתהליך הריפוי שלו טרם הושלם. תקופה מחזורית ברמה האנרגטית. עייפות פיזית שיכולה לנבוע ממצב נפשי זה או אחר, חוסר שינה, תזונה לקויה, עומס אחריות. חסך ברגש התלהבות יכול לנבוע גם מתחושת רפיון ידיים לנוכח תחושה שגויה אולי, שאין לך יכולת לקחת את הלימודים שכבר למדת בתחום זה, למקום של מימוש עצמאי. בנוסף וכפי שקורה פעמים רבות, ההתלהבות של "ההתחלה" התמוססה אל תוך פרק חדש שקורא להמשך העמקה בתחום ו"בניית נוכחות" של החומר הנלמד בחייך, תוך ייצוב והתמדה.

גורם זה, מאפיין בדרך כלל אנשים שבמורכבות האנרגטית המולדת שלהם, איכות עץ ואיכות אש, הן האיכויות הדומיננטיות. ואז כשמגיע  תורו של "פרק צמיחה" הקורא לאיכות אדמה, ישנה תחושה של "צניחה". להבות האש שניזונו על-ידי אותם גזרי עץ שהוכנסו לבערה, כמו "יורדות" לקרקע של המציאות. וזה יוצר תחושה של "כבדות". אבל זה בדיוק היופי שבאיכות אדמה והתרומה שלה לאיכות אש. ללא אדמה, איכות אש מתעופפת ומרחפת, חסרת עוגן. אדמה, בתוך כך הייצוב שהיא מביאה איתה, מסייעת לאש לעבור טרנספורמציה מאיכות שהיא כולה בתוך עצמה ותחושת ה"חופש" לה היא צמאה - לעיגון ה"ידע הגבוה" (שגם זה מאפיין אש בריאה) במציאות היומיום, שחלק ממנה זה עקביות לצרכים של הטמעה בממד הארצי.  

בתשובה לשאלתך, חכמת התמורות הראתה לך מצב המכונה בין השאר, "שינוי רדיקלי". השישייה עוסקת - לא בשינוי ההדרגתי המאפיין תחילתו של כל תהליך אלא שינוי עמוק ביותר, שיש בו לחצות את גבולות הדפוסים הישנים - לדפוסים חדשים, א ח ר י ם לגמרי מהקודמים. השישייה מורכבת מהסמלים: אש בתחתית השישייה ואגם בחלקה העליון של השישייה. הקו המשתנה שאת קיבלת נמצא במקום השני של השישייה, שמבטא את המרכז של המרכז של איכות אש. כלומר, אותה התלהבות אותה את מתארת כחסרה לך בקורס, נרמזת כבר כחומר לעבודה תודעתית, בקו המשתנה אותו קבלת. 

ההדרכה הנקשרת לקו זה אומרת: "לפני שהשמש ברום שמיים, השלת הישן. עשייה אסרטיבית תביא להתקדמות, ללא משגה". לפני שהשמש ברום שמיים, זהו הזמן שבו איכות אש מתחילה להתגלות. במעגל 12 הענפים הארציים, הסמל של זמן זה הנו, נחש. ואכן הנחש הוא סמל לטרנספורמציה, מעצם השלת עורו הישן לאפשור עור חדש. העשייה האסרטיבית באה לידי ביטוי בשלשה העתידית הנובעת מתוך שינוי בקו זה, שהסמל שלה הוא שמיים, מתכת זכרית. כלומר, הקו שקיבלת מלמד על כך שאופי הטרנספורמציה אותו את עוברת הוא מאש למתכת זכרית. השישייה העתידית שקיבלת כתוצאה משינוי זה הנה, שישייה 43 העוסקת "בנחישות להסיר את המעכב".

חכמת התמורות כדרך התבוננות בעצם מכוונת אותך להתבונן אל תוך עצמך ולבחון האם את בוחרת להפקיד את שרביט ההנהגה על חייך בידיו ה"מתעתעות" - לפעמים - של רגש ההתלהבות המאפיין אש, בבחירות שאת עושה (לא רק ברובד של הלימודים בקורס הנוכחי אלא בכלל) וקוראת לך להפעיל את איכות יאנג מתכת (שמיים, מתכת זכרית), ביכולת להנהיג גבולות להיסחפות אחר הרגש ולהיות אסרטיבית במימוש ההחלטות הנכונות לתהליך הצמיחה התודעתית שלך. שינוי רדיקלי מסוב זה, יביא איתו זרימה חופשית בתחומים נוספים.

בין אם הקורס הנוכחי נכון לך או לא - דבר אחד ברור: ההחלטה שלך האם להמשיך בו או לא, אסור לה שתתבסס על כמה התלהבות את מרגישה כרגע כלפי הלימודים שהקורס מציע. רגש אחרי הכל, הוא דבר משתנה. היכנסי אל תוך המרחב הפנימי הפתוח שלך ותני לעצמך להרגיש את מה שהקול הפנימי המודע שלך, אומר. 

בברכה, יעל