טיפול בשחלות פוליציסטיות ואי פריון

שחלות פוליציסטיות הינה הפרעה אנדוקרינולוגית הקיימת בכ- 5%-10% מהנשים בגיל הפריון. הסימנים הקליניים המאפיינים הפרעה זו הם: מחזור לא סדיר- מיעוט מחזורים (בין 4-9). בבדיקות אולטרא- סאונד השחלות יראו מוגדלות ועם מספר גדול של זקיקים היוצרים מראה של שרשרת פנינים. רמות הורמונים חריגות- יחס הפוך בין הורמון ה FSH (ההורמון האחראי לגרות את השחלה ליצר זקיקים) ל- LH (הורמון ההצהבה, האחראי לגרימת הביוץ ואף לתיפקודו של הגופיף הצהוב לאחר הביוץ) כך שרמות ה LH גבוהות מאלו של ה FSH ונמצאות ביחס של כ – 1:3 (בעבר ניתן לסימן זה משקל גדול, אך כיום פחות). הורמוני מין זכריים- מופרשים ברמה מוגברת ומתבטאים בשיעור יתר, אקנה והשמנה. רמות שומנים חריגות – גבוהות או נמוכות. תנגודת לאינסולין וסכרת. אי פריון שחלות פוליציסטיות ואי פריון הסיבה העיקרית לפגיעה בפריון בנשים פוליציסטיות נובעת ממיעוט הביוצים או מהעדרם כלל. במצב תקין, בכל חודש, לאחר הווסת, מספר ביציות מתחילות להתפתח בשחלה (בתוך זקיקים) כשבסופו של תהליך, אמורה ביצית אחת להבשיל ולחרוג מהזקיק– התרחשות הביוץ. בנשים פוליציסטיות, מספר זקיקים מתחילים להתפתח, אך אף אחד מהם לא הופך לזקיק מוביל והתהליך נעצר. הזקיקים אינם עוברים תהליך התנוונות וספיגה והופכים לציסטות. הגורמים להפרעה אנדוקרינולוגית זו אינם ברורים לנו, אך כפי הנראה מרכיב גנטי הוא אחד מהם. תנגודת לאינסולין מאפיינת נשים פוליציסטיות רבות. במצב זה, הגוף לא מזהה את האינסולין ולכן לא מאפשר את כניסת הסוכר אל התאים. הגוף בתגובה, מפריש עוד אינסולין בכדי להתגבר על רמות הסוכר הנשארות גבוהות (תהליך זה זהה לזה המתרחש בחולי סכרת מסוג 2). רמות האינסולין הגבוהות גורמות לעלייה ברמות הורמוני המין הזכריים – האנדרוגנים, כשרמות גבוהות של אנדרוגנים מובילות לפגיעה נוספת ביכולתו של הגוף לבייץ. הטיפול בשחלות פוליציסטיות: תזונה: שינוי תזונתי הינו השלב הראשון בטיפול. נמצא שעל ידי שינוי תזונה וירידה במשקל (של 5%בלבד- הגדרת BMI-27 כיעד טיפולי) הובילה נשים רבות להופעת ביוץ עצמוני, באופן סדיר. התזונה המומלצת היא של מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך …