שורשיו של מגע מרפא עתיק זה מגיעים אחורה עד אלפי שנים ברצועות ההרריים של סין במנזרים טאוסיטיים. הנזירים תרגלו את העיסוי בכדי לנקות רעלים ולהחיות את גופם, ובכך לשמר ולתחזק את הרמה האנרגטית הגבוהה הנדרשת לביצוע תרגוליים רוחניים עילאיים. בהתאמה פרקטית לימינו אנו, לטיפול זה תועלות מקיפות מאספקטים פיזיים עד לרגשיים-מנטליים והתפתחותיים.
התרגום המילולי של צ'י ניי טסאנג (chi nei tsang) הוא:
צ'י – אנרגיה
ניי- פנימי
טסאנג – איברים פנימיים (קרביים)
פירוש המשמעות הוא עבודה עם האנרגיה של האיברים הפנימיים או התמרה אנרגטית של האיברים הפנימיים. בניגוד לטיפולי מגע אחרים בהם המטופל שוכב באופן פסיבי במנוחה, צ'י ניי טסאנג מצריך נשימה עמוקה אל תוך אזורים שונים של הטורסו, כשידיי המטופל עובדות באזור רקמות הבטן. זמן רב מושקע בטיפול האזור סביב הטבור, ובשימוש בטכניקות ספציפיות לטהר את הגוף ולשחרר את דפוסי המתח הייחודים של המטופל.
